שליש מהאוכלוסיה סובלים ממחלה המכונה ריפלוקס. בין הוושט לקיבה שלנו יש שסתום. התפקיד העיקרי שלו הוא למעשה למנוע את החזרה של נוזל ואוכל מהקיבה ישירות אל הוושט, בזמן האכילה. יש כל מיני סיבות שבעצם יכולות להוביל לכך שהשסתום הזה נחלש. החולשה הזו גורמת לכך שחלק מהתוכן בקיבה, עולה לוושט. אותה חומצה שנמצאת בקיבה שלנו, עלולה לפגוע בוושט, שלא יודע איך לבצע סוג של הגנה עצמית מפני החומצה. גם אנשים בריאים שלמעשה לא מתלוננים כלל על רפלוקס באופן קבוע, מתלוננים על התסמינים המאפיינים את המחלה אחת לכמה זמן, לפעמים גם בלילה. למשל, שאנחנו יוצאים למסעדה או חתונה ומגזימים עם האוכל, הדבר עלול להוביל לצרבת וזה בדיוק מאפיין רפלוקס.
אז מה עושים?
למרות שמדובר בחלק בלתי נפרד מהפיזיולוגיה התקינה של הגוף, עדיין מדובר בתחושה שאיננה נעימה. רק כאשר התופעה מופיעה לעתים תכופות, הן במהלך היום והן במהלך הלילה, היא מוגדרת כמחלה. יש מצבים בהם צרבת תרופת סבתא בהחלט יכולה לתת מענה להתקפים, למשל תמציות תה קמומיל או שומר, תזונה מאוזנת וטבעית, אך יש מקרים שאין זה מספיק, ויידרש גם טיפול תרופתי. ככל שהזמן עובר, אותו שסתום נהייה עוד יותר רפוי. מה שבוודאות אפשר לומר וגם נחקר באינספור מחקרים הוא שיש מאכלים ומשקאות מסויימים שמחלישים את הטונוס של השסתום עוד יותר, ולכן עלולים לעודד ריפלוקס. לדוגמא, קפאין, שוקולד, אלכוהול, אוכל חריף, אוכל מאוד מתובל, אוכל עתיר בסוכר, שומן ומלח, ניקוטין – כל אלו עלולים לעודד ריפלוקס ואף לשמר את המצב. לכן מומלץ להימנע מהם.
תסמינים
- צרבות
- כאבים ולחץ בחזה (לעתים מדמה אירוע לבבי)
- בעיות בבליעה
לעתים אין תלונות הקשורות למערכת העיכול, אלא אנשים מתלוננים על בעיות הקשורות למערכת אף אוזן גרון – כחכוח, שיעול, כאבי אוזניים, כאבי גרון וכולי.
האם קיים קשר בין אורח החיים שלנו לבין התופעה?
כן. כל דבר שמעלה את הלחץ התוך בטני, עלול להוביל לרפלוקס. הרגלים ואורח חיים המעודד רפלוקס:
- השמנת יתר (שומן בטני)
- אכילה בלילה
- לחץ
- פעילות גופנית הגורמת ללחץ בתוך הבטן
- שכיבה אחרי אוכל
לכן, בין אם אתם סובלים מרפלוקס ובין אם לא, מומלץ לשמור על הרגלי תזונה בריאים, להימנע מאכילה לפני השינה, לאכול ארוחות קטנות ולא להעמיס על הקיבה.
האבחון נעשה אחרי שאדם מתלונן על צרבות וכאבי בטן. אצל אנשים צעירים בדרך כלל נותנים תרופה במרשם, ואם זה עוזר, ודאי שמדובר בריפלוקס. אצל מבוגרים, לרוב הרופא ישלח לבדיקות נוספות משום שהרבה פעמים תסמינים ספיציפיים של ריפלוקס יכולים להעיד דווקא על בעיות אחרות שחשוב לבדוק אותן.
