אודות פרופ' גיל אמריליו – ראומטולוג ילדים

פרופסור גיל אמריליו הוא בוגר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. הוא סיים את התמחותו בבית החולים איכילוב (דנה), ובהמשך השלים התמחות בראומטולוגיית ילדים באוניברסיטת קליפורניה UCLA שבלוס אנג'לס.

בשנים האחרונות פרופסור אמריליו משמש רופא בכיר במרפאה לראומטולוגיית ילדים בבית החולים שניידר, ומנהל את השירות למחלות FMF ו-PFAPA. שתי התסמונות האלה, קדחת ים תיכונית משפחתית ו-PFAPA, הן מהסיבות המוכרות לחום שחוזר אצל ילדים, ומשפחות רבות מגיעות לראומטולוג אחרי תקופה ארוכה של התקפי חום שלא נמצא להם הסבר.

ראומטולוג ילדים – מה תפקידו?

ראומטולוג ילדים הוא רופא מומחה העוסק באבחון ובטיפול במחלות ילדים הקשורות למפרקים, לרקמות הרכות ולרקמות החיבור. מחלות אלה נקראות גם מחלות ראומטיות. המילה "ראומטולוגיה" מגיעה מהשפה היוונית, ממילה שפירושה זרם או זרימה. ראומטולוגיית ילדים היא תת-התמחות של רפואת הילדים, בדומה לראומטולוגיה של מבוגרים, שהיא תת-התמחות ברפואה פנימית.

בפועל, חלק גדול מעבודתו של ראומטולוג ילדים הוא לחבר בין תסמינים שנראים לא קשורים, לשלול אבחנות אחרות ולבנות תמונה מלאה מתוך שיחה, בדיקה גופנית, בדיקות דם ולעיתים בדיקות הדמיה. הוא עובד בדרך כלל בשיתוף עם רופא הילדים המטפל, ולפעמים גם עם פיזיותרפיסטים, רופאי עיניים ואנשי מקצוע נוספים.

קצת על מחלות ראומטיות אצל ילדים

רוב המחלות הראומטיות נוצרות כתוצאה מבעיות במערכת החיסונית, ורבות מהן הן מחלות אוטואימוניות. המשותף לרובן הוא הפגיעה במערכת השריר והשלד. המחלות השכיחות יותר אצל ילדים הן דלקת מפרקים כרונית אידיופתית של גיל הילדות, דלקת שרירים של גיל הילדות, דלקות כלי דם, מחלות דלקתיות בעצמות וזאבת.

יש ילדים שסובלים מכאבי שלד או מכאבים בגפיים שנובעים מגמישות יתר או מתסמונות כאב, ולא ממחלה דלקתית.

תסמונת נפוצה נוספת היא PFAPA, שמתאפיינת בהתקפי חום שחוזרים כל כמה שבועות, יחד עם דלקת גרון ושקדים, אפטות בפה ובלוטות צוואר מוגדלות.

תופעה שכיחה מאוד, שמופיעה אצל 15-20 אחוזים מהילדים, היא כאבי גדילה, והסיבה להם אינה ידועה. מדובר באירועי כאב שנמשכים בדרך כלל בין 5 ל-30 דקות, לעיתים בעוצמה חזקה, והכאב חולף מעצמו או בעזרת טיפול מקומי ומשככי כאבים.

מתי לפנות לראומטולוג ילדים גיל אמריליו?

כדאי להתייעץ עם רופא הילדים לגבי הפניה לראומטולוג כשמופיעים סימנים כמו:

1. נפיחות לא מוסברת במפרקים
2. נוקשות של המפרקים, במיוחד בבוקר
3. תסמינים נוספים פרט לכאב, כמו חום, חולשה, פריחה או ירידה במשקל
4. התקפי חום שחוזרים שוב ושוב בלי סיבה ברורה

כאבי גדילה או משהו שדורש בירור?

הורים רבים מתלבטים כשהילד מתלונן על כאבים ברגליים. כאבי גדילה מופיעים בדרך כלל בשעות הערב או הלילה, בשתי הרגליים, ובעיקר בשוקיים ובירכיים. בבוקר הילד קם רגיל, לא צולע, ואין נפיחות או אדמומיות. הוא רץ, משחק וחוזר לשגרה כאילו לא קרה דבר.

תמונה שונה מעוררת יותר דאגה: כאב שמתמקד במפרק אחד, נפיחות או חום מקומי, צליעה בשעות הבוקר שמשתפרת במהלך היום, כאב שמגביל את הפעילות, או כאב שמלווה בחום, בפריחה או בעייפות חריגה. במצבים כאלה לא כדאי לחכות, ונכון לפנות לרופא הילדים כדי שיחליט אם יש צורך בבדיקה של ראומטולוג. ההבחנה בין המצבים היא עניין לאבחון רפואי, וכל מקרה צריך להיבדק באופן אישי.

איך מתכוננים לביקור אצל ראומטולוג ילדים

ביקור ראשון אצל ראומטולוג ילדים כולל בדרך כלל שיחה ארוכה ובדיקה מקיפה. הכנה טובה עוזרת לנצל את הזמן:

• רשמו מתי התחילו התסמינים, באילו שעות הם מופיעים ומה משפר או מחמיר אותם.
• צלמו נפיחות, פריחה או אדמומיות, כי לא תמיד הם יופיעו בזמן הביקור.
• הביאו תוצאות של בדיקות דם, צילומים ומכתבים מרופאים קודמים.
• הכינו רשימה של התרופות שהילד נוטל ושל טיפולים שכבר נוסו.
• בררו אם יש במשפחה מחלות אוטואימוניות או מחלות חום חוזרות.

כדאי גם להכין מראש את השאלות שחשוב לכם לשאול, כדי שלא יישכחו באמצע הביקור.

שאלות שהורים רבים שואלים הן למשל: אילו בדיקות נוספות נדרשות ולמה, מה האבחנות שהרופא שוקל, האם יש הגבלות על פעילות גופנית, ומה הסימנים שבגללם צריך לחזור לבדיקה מוקדם מהמתוכנן. אם הילד גדול מספיק, כדאי לשתף גם אותו בשיחה. ילדים שמבינים מה קורה בגוף שלהם משתפים פעולה טוב יותר עם בדיקות ועם טיפול, ופחות מפחדים מהביקור הבא.

מה קורה אחרי האבחון

חלק מהמחלות הראומטיות הן מחלות כרוניות, שמצריכות מעקב לאורך זמן. מטרת הטיפול היא לשלוט בדלקת, למנוע נזק למפרקים ולאפשר לילד לחיות חיים רגילים ככל האפשר, ללכת לבית הספר, לעסוק בספורט ולשמור על קשרים חברתיים. ההורים הם שותפים מרכזיים בתהליך: הם עוקבים אחרי התסמינים, מקפידים על הטיפול ומעדכנים את הצוות על כל שינוי. מאחר שכל ילד שונה, ההחלטות לגבי בדיקות וטיפול נעשות תמיד מול הרופא המטפל, על סמך התמונה האישית של הילד.