צנתור וירטואלי – כל מה שצריך לדעת לפני שניגשים אליו

ניווט מהיר

אחת הבדיקות הנפוצות בשנים האחרונות, בדיקה אשר עוזרת להבחין האם קיים מצב של הצרויות בעורקים הכליליים, נקראית צנתור וירטואלי. כדי להבין מהו צנתור וירטואלי, חשוב להבין קודם כל מהי טרשת עורקים. למעשה, מדובר באחת המחלות העיקריות הגורמות לתחלואה וגם למוות בעולם המערבי בו אנו חיים. מנתונים עולה כי אחד מכל שני אנשים יסבול ממחלה הקשורה ללב ולכלי הדם. המחלה נגרמת כתוצאה מהצרויות בעורקים שתפקידם להוביל דם אל הלב ונקראים עורקים כליליים.

 

איפה ניתן לעשות צנתור וירטואלי?

את הבדיקה ניתן בבתי חולים ציבוריים ופרטיים, במכונים כמו למשל מכון מאר ומרפאות ייחודיות העוסקות במחלות לב וכלי דם.

 

כיצד נוצר מצב של הצטברות רבדים בעורקים?

הרבדים האלה נוצרים לאורך שנים רבות. אצל אנשים בעלי סיכון גבוה כמו למשל אנשים מעשנים, אנשים עם רמות גבוהות של שומנים בדם, אנשים הסובלים ממחלות אחרות כמו השמנת יתר או סוכרת, קיימת התפתחות מואצת של אותם רבדים.

 

מה הבעייתיות והמורכבות של המחלה?

למעשה, המחלה הרבה פעמים היא שקטה לגמרי ואין שום תסמין שמלווה אותה ולכן היא כל כך מסוכנת ומחייבת מעקב. המחלה באה לידי ביטוי בכאבים בחזה.

 

במה עוזרת הבדיקה?

צנתור וירטואלי היא בעצם בדיקה שמדמה את העורקים הכליליים והיא עוזרת להבין האם מתקיימות הצרויות בהם וגם מראה את המיקום המדויק ואת רמת החומרה שלהם. אבחון וטיפול בזמן מסייעים להפחית את הסיכון לחלות במה שנקרא אוטם שריר הלב או תסמונת תעקותית שיכולים להוביל למוות בלתי צפוי.

 

מה ההבדל בין צנתור לב פולשני לבין צנתור הנעשה באמצעות CT של הלב?

בעוד הבדיקה הרגילה דוגמת הצרויות בעורקים ולפעמים מאפשרת לשלב טיפול במטרה להרחיב אותם, מה שנקרא גם צנתור של הלב, נעשית בצורה פולשנית, הבדיקה השניה איננה פולשנית. הצנתור מחייב אלחוש, אשפוז וקיים סיכוי קטן לקיומם של סיבוכים. יחד עם זאת, מדובר בבדיקה מאוד מדוייקת שבה מחדירים צינור מאוד דק אל אבי העורקים ולפתחים של עורקי הלב. הבעייתיות בבדיקה זו היא שמודגמים בה אך ורק הזרימות שבחלל כלי הדם ואין מידע לגבי דופם כלי הדם. לעומת זאת, צנתור וירטואלי שנעשה על בסיס טכנולוגיית ה- CT מתבצע באמצעות מכשיר חדשנית ונחשב לפריצת דרך של ממש.

המכשיר מסייע לאבחן כל מיני חסימות הקיימות בכלי הדם. הבדיקה מאפשרת לבצע הדגמה של חלל כלי הדם, של הרבדים בדופני העורקים ושל עורקי הלב, מבלי שחודרים אל תוך הגוף, זאת בניגוד לבדיקת הצנתור שלא מראה את הנתונים הללו.

בבדיקת ה- CT ניתן גם לראות רבדים קטנים יחסית שלא גורמים להצרויות,אבל כן יכולים להעיד על מחלה טרשתית בשלביה המוקדמת. הבדיקה עוזרת להבין איזה טיפול תרופתי נדרש כדי להפחית את הגורמים שמאיצים את תהליך הגדילה של הרבדים הטרשתיים.

למי מתאימה הבדיקה?

לכל מי שסובל מכאבי חזה, לכל מי שנחשב לבעל סיכון לחלות בטרשת עורקים, למי שסובל מרמות גבוהות של שומנים בדם, לחץ דם גבוה, למי שיש גנטיקה במשפחה של מחלות לב, למעשנים, חולי סוכרת ולמי שמעוניין לשלול קיומה של המחלה ושל הצרויות בעורקים שיכולות להוביל לבעיות רפואיות קשות ואף למוות. בנוסף, חשוב שהאדם שנבדק יהיה בעל דופק תקין, שהכליות שלו יתפקדו כמו שצריך ושהוא לא יהיה אלרגי לחומר הניגוד אותו משלבים בבדיקה. לאחר הסריקה, בוחן רדיולוג את הנתונים וממליץ למטופל על הטיפול המתאים לו במטרה שיוכל לשמור על בריאותו ולהאריך חיים.

מי שקרא את הכתבה הזו קרא גם את:
רוצים לקבל עזרה?

השאירו פרטים ונציג ייצור אתכם קשר

שתפו עם חברים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
פופולרי באתר