דמיינו לעצמכם ילד או ילדה שאין להם אף אחד בעולם. לא משפחה, לא חברים, לא בית שיוכלו לחזור אליו ולקבל כל מה שילד צריך – חום, חיבוק, צלחת חמה והמון אהבה. פנימיה יכולה להוות מקום מפלט ולמעשה יש אלפי ילדים בישראל שמגיעים לפנימיות מבתים אלימים, מזניחים, מתעללים, בתים שלא מהווים סביבה ראויה לגידול ילדים. אותם ילדים ובני נוער מגיעים אל הפנימיות כשהם פגועים גם בהיבט הנפשי והרגשי, אך לעתים גם פיזית. מהו הליך ההסתגלות של ילד בפנימיה, מדוע הוא כל כך מורכב ומה התפקיד של אותן פנימיות ?
תהליך ההסתגלות של ילדים שמגיעים לפנימיה לילדים
כאשר ילדים בסיכון יוצאים מהבית שלהם הם מתנתקים מכל מה שמוכר להם ומועברים לסביבה חדשה לגמרי. אין לו הורים שאמורים להוות בשבילו עוגן, אין לו חדר משל עצמו, אין לו את הרגעים האלה רק שלו והוא ישר נכנס לתוך לוח זמנים וסדר. מסגרת. מדובר בהליך הסתגלותי מאוד מורכב, שכן על הילדים הללו לסגל לעצמם הרגלים חדשים ולהכיר דמויות חדשות. תוך זמן קצר הילד או הילדה צריכים להכיר מורים, ילדים, מטפלים מסוגים שונים ולהבין מה מותר ומה אסור. אותם ילדים הופכים להיות חלק ממשהו, חלק מקבוצה. בעוד יש ילדים שיוצאים הביתה בסופי שבוע, חגים וחופשות, אחרים נשארים בפנימיה משום שהבית שלהם מסכן אותם. אותם ילדים לא מרגישים שום יציבות והתסכול אצלם מאוד גדול.
תפקידה של הפנימיה
פנימיה היא מסגרת ביתית עבור ילדים שלא יכולים להמשיך ולגור בביתם מסיבות שונות, ופעמים רבות מהווה מסגרת לילדים עם בעיות התנהגות. הפנימיה אמורה לדאוג לרווחת הילדים, לספק להם תחושה של בית והגנה, לשבץ אותם בבתי ספר שונים בהתאם לצרכים שלהם ולאפשר להם לחוות חוויה אחרת ממה שחוו עד כה. בעלי המקצוע והמטפלים השונים תפקידם לזהות את הקשיים של כל ילד ולעזור לו להתגבר עליהם ולהכינו לעולם האמיתי שם בחוץ.
