הספורט הישראלי בהשוואה לעולם

ניווט מהיר

אנשים רבים מסתכלים על ענפים שונים בספורט העולמי ותוהים לעצמם מדוע הרמה באותם ענפים בחו״ל אינה יכולה להיות אותו הדבר גם בענפים השונים ובקבוצות בתחומי הספורט הישראלי. פעם אחר פעם אנו מגיעים עם הנבחרות הישראליות בענפים שונים לתחרויות בינלאומיות ואנו רואים כי יש פער בין הנבחרות הזרות לבין הנבחרות הישראליות. בין אם מדובר בענפים קבוצתיים כגון כדורסל, כדורסל, כדוריד ועוד ובין אם מדובר בענפים אישיים כמו אתלטיקה קלה, קליעה, שחייה ועוד. מדוע קיים הפעם הזה בין הספורט הישראלי לבין הספורט בחו״ל ומה ניתן לעשות בנידון נסביר בכתבה הבאה.

 

השקעה בנוער ובתשתיות

מדינות רבות ומועדוני ספורט רבים משקיעים משאבים רבים בנוער היות והם מבינים כי זהו העתיד של המועדון ושל המדינה באותו תחום. מכיון וקבוצות מובילות רבות בישראל מתאמנות בתל אביב, תוכלו לקרוא עוד מידע על הנושא באתר פורטל תל אביב. למעשה, אנו רואים בענפים רבים מועדונים שמשקיעים באקדמיות כאשר אליהן הילדים באים למעשה ללמוד בתנאי פנימייה. הדבר נותן למועדון שליטה מלאה על הלוח זמנים של הילדים, על התכנים אותם הם לומדים, על התזונה שלהם, על המנוחה ועל עוד מגוון פרמטרים חשובים שהם קריטיים להצלחה שלהם בתור ספורטאים לעתיד.

 

 

אז בחו״ל האקדמיות הן די נפוצות גם בספורט קבוצתי וגם בספורט יחידני אך בארץ התחום עדיין אינו מפותח. ישנם מספר מועדונים גדולים שכן מטפחים אקדמיה לצד מכון וינגייט לספורט הישגי שמטפח ספורטאים המתחרים בענפי ספורט יחידני, אך זה עדיין מעט מידי לעומת הנהוג בעולם ואנו רואים זאת בצורה ברורה מאוד בתוצאות. מעבר לנוער יש להשקיע גם בתשתיות כאשר כאן נכנסות לתמונה גם הרשויות המקומיות והמדינה שצריכות לתמוך על ידי הקמת מגרשי ספורט, מתחמי ספורט וכושר כמו אצטדיוני אתלטיקה, בריכות שחייה ועוד. היעדר מתקנים איכותיים גם הוא גורם תורם לכך שהספורט הישראלי נשאר מעט מאחור היות ולספורטאים אין מקומות איכותיים להתאמן בהם. לעומת זאת בחו״ל ישנם שפע של מתקני ספורט הכוללים חדרי כושר, בריכות, אצטדיונים, חדרי מנוחה ופיוזיוטרפיה עבור הספורטאים שהם למעשה מהווים תנאים אופטימליים עבורם ומהווים את קרש הקפיצה עבור ההצלחה שלהם.

 

להתייחס לספורטאים שלנו כאל אנשי מקצוע

ברוב מדינות העולם אשר בהן הספורט מצליח מתייחסים אל הספורטאים בכבוד הראוי להם ונותנים להם גב להצלחה, כאשר לרוב מדובר על גב כלכלי. ספורטאי הינו מקצוע שניתן לעסוק בו עד גיל 30-38, כל ענף בהתאם לתנאים שלו, ולאחר מכם יכול הספורטאי למצוא את עצמו ללא מקור הכנסה. בארץ ספורטאים רבים נוהגים לטפח קריירה שנייה מגיל צעיר ולכן אינם פנויים להשקיע מאה אחוז בספורט. בחו״ל לעומת זאת, יש לספורטאים ספונסרים רבים, הם מקבלים שכר מהמדינה כמו גם מענקים ועל כן יש להם ראש שקט לעסוק בספורט ובהצלחה שלהם. לאחר הקריירה שלהם הם הופכים למאמנים בתחום בו עסקו ומעבירים הלאה את הידע שלהם, דבר שתורם לשימור הידע הארגוני ולהצלחה של הספורטאים מהדור הצעיר. בכדי להפוך לאימפריית ספורט כמו שקורה למשל בארץ בתחום הג׳ודו, יש לאמץ את המודלים הנהוגים בעולם, הן בהיבט של השקט הנפשי והכלכלי של ספורטאי והם בהיבט של השקעה בנוער ובתשתיות. אם נעבוד על פי המודלים הללו, גם אנחנו במדינת ישראל נזכה לקצור את הפירות אותם קוצרים במדינית רבות ברחבי העולם, שם הספורט מצליח הרבה יותר מההצלחות אותם אנו חווים פהצבספורט הישראלי. אנו אכן בכיוון נכון להצלחה אך חייבים לאמץ את כלל המודלים הללו וכמובן לתת מקום לספורטאי עבר להשתלב בתעשייה בכדי לשמר את המורשת ואת הידע.

מי שקרא את הכתבה הזו קרא גם את:
רוצים לקבל עזרה?

השאירו פרטים ונציג ייצור אתכם קשר

שתפו עם חברים
פופולרי באתר