תסמונת טורט היא הפרעה נוירופסיכיאטרית שמופיעה בתקופת הילדות ומאופיינת בשילוב בין טיקים מוטוריים לבין טיקים קוליים. באחוז גבוה מהמקרים, התסמונת מובילה להיווצרות של מגוון בעיות רגשיות, בעיות קוגנטיביות והתנהגותיות בשילוב תסמינים אובססיביים. יש כמה קריטריונים שעל פיהם ניתן לאבחן את התסמונת. למשל, נדרשת הופעה של טיקים מוטוריים רבים ולפחות טיק קולי אחד (לאו דווקא בו זמנית). טיקים מוטוריים הכוונה למצמוץ, משיכה כתפיים וטלטול הראש. שמדובר בטיקים קוליים הכוונה לחזרה על הברות, כחכוח בגרון ודיבור שהוא מוזר.
כל כחכוח בגרון הוא תסמונת טורט?
ממש לא. כדי שהילד יוגדר כסובל מהתסמונת חייבים להופיע טיקים מוטוריים רבים עם לפחות טיק קולי אחד, כמעט בכל יום, כמה פעמים ביום במשך יותר משנה. אם יש הפסקה של יותר משלושה חודשים רצוף בלי שלילד היו טיקים, כנראה שזו לא תסמונת טורט. טורט תסמינים נוספים הם הגברה של הטיקים בזמני התרגשות ולחץ, זמני עייפות וחשיפה לחום, לרוב הטיקים מופחתים בזמן שמבצעים פעילות גופנית. בשינה הטיקים כמעט נעלמים.
ברוב המקרים התסמונת מופיעה סביב גיל 7. טווח הגילאים בו התסמונת מתחילה הוא בין גיל 2-18. התסמונת נוטה להתפתח באופן הדרגתי כאשר אצל למעלה מ-50% מהילדים הטיקים מופיעים באזור הפנים ולמעלה מ-70% מהילדים מפתחים עם הזמן טיקים יותר מורכבים שמערבים שרירים גדולים יותר. הטיקים גורמים לבעיה של חוסר בטחון עצמי לילדים ומפריעה לתפקוד היום יומי. מומלץ לפנות לקבלת טיפול משפחתי כולל בתהליך הטיפול בילד.
מה גורם להיווצרותה של התסמונת?
מחקרים מעידים על שלושה גורמים עיקריים:
- גנטיקה – היסטוריה משפחתית של תסמונת טורט מעלה את הסיכוי להיווצרותה בדורות הבאים.
- גורמים סביבתיים – גורמים אלה בעלי השפעה גבוהה על התסמונת. גורמים הורמונליים, תזונתיים וסיבוכים במהלך ההריון מעלים את הסיכוי להיווצרותה של תסמונת טורט.
- גורם נוירוכימיים ונוירו אנטומיים – פגיעה במסלולים הקשורים לתהליכי וויסות של הפעילות המוטורית וחוסר איזון בפעילותם של נוירוטרנסמיטורים לצד רמות נמוכות של סרטונין לעתים מובילים לתופעה.
